לאחרונה ניתנה החלטה בבקשה לצו מניעה זמני מאת ביהמ"ש המחוזי בנצרת, אשר במסגרתה אושרה מכירת זכויות בנחלה למרות התנגדותו של המושב ואי מתן אישור האגודה להעברה, כאשר רמ"י אישרה העברת הזכויות למרות התנגדות המושב, כל זאת בנסיבות החריגות שיפורטו להלן.
המושב דרש, כתנאי לקבלת החלטה עתידית בעניינם של הקונים, יהיה עליהם תחילה להתגורר בשכירות במושב במשך כשנה ולא בנחלה אותה הם רכשו, ושילמו את מלוא התמורה.
הקונים פנו לרמ"י בבקשה לאשר את העברת הזכויות במקרקעין לקונים, אף ללא הסכמת המושב, וזאת על פי סמכותה לפי סעיף 26 בחוזה המשבצת. סעיף 26 מקנה סמכות זו לרמ"י במקום שבו הסכמת המושב מותנית בדרישת תשלום לאגש"ח ו/או במקרים חריגים על פי שיקול דעתה הבלעדי של רמ"י. סמכות זו מעוגנת גם בסעיף 11 להחלטה מס' 1311 של מועצת מקרקעי ישראל.
המושב פירט בפני רמ"י את הנימוקים שבעטיים הוא מתנגד להעברת הזכויות במקרקעין לקונים ולקבלתם כחברים באגודה ובכלל זה – העובדה שהקונים הפרו את צו מניעה זמני שניתן בהליך קודם, ביצוע עבירות בנייה במקרקעין והתאמתם לאירוח, צריכת מים ללא שעון, איומים שלטענת המושב הופנו על ידי הקונים כלפי חברי אגודה והכללת סעיפים בהסכם המכר שאינם מוכרים בתקנון האגודה.
רמ"י החליטה כי סירוב המושב להעברת הזכויות במקרה דנן אינו מנומק וכי הדרישה שהרוכשים יתגוררו במושב במשך כשנה עובר לקבלת החלטה בעניינם, איננה הגיונית, איננה מעשית מבחינה כלכלית, איננה סבירה והיא אף איננה מעוגנת בתקנון האגודה, ועל כן הפעילה רמ"י את סמכותה לפי סעיף 26 הנ"ל וסעיף 11 להחלטה 1311.
לאור ההחלטה הנ"ל פנה המושב אל ביהמ"ש בבקשה לצו מניעה זמני שיורה לרמ"י להימנע מהעברת הזכויות בנחלה מידי המוכרת לקונים, בטענה כי החלטת רמ"י הינה תקדימית וחריגה, וכי שלילת מנגנון לבחינת התאמתם של מועמדים באמצעות דרישה למגורים מוקדמים במושב ובלא שתוצב חלופה, כגון מבחני התאמה במכון מוסמך, תסכל כל אפשרות לבחון את התאמתם של המועמדים לרכוש נחלה מנחלותיו.
החלטת ביהמ"ש:
- "החלטת רמ"י ניתנה, אפוא, על פי הסמכות המוקנית לה בדין. אכן, מדובר בהחלטה לא שגרתית, אשר תינתן רק במקרים חריגים, אך העובדה שרמ"י איננה נוהגת להשתמש בסמכות זו כדבר שבשגרה - עובדה שאיננה שנויה במחלוקת, היא הנותנת כי במקרה דנן הפעילה רמ"י, באופן ענייני, את שיקול הדעת המוקנה לה באופן בלעדי, ומצאה כי עסקינן באחד מאותם מקרים חריגים אשר מצדיקים את הפעלת סמכותה זו."
- "לגופו של עניין ובלא שאקבע מסמרות אציין, לצורך הדיון בבקשה זו, כי לכאורה יש ממש בקביעת רמ"י ולפיה דרישת המבקשת שהמשיבים יתגוררו במשך כשנה במושב בטרם תתקבל החלטה בעניינם, איננה סבירה ואיננה מעוגנת בדין..."
- אמנם הקונים ידעו כי הסכם המכר מותנה בהסכמת המושב ורמ"י להעברת הזכויות על שמם, ואולם כיום הם כבר אוחזים בהסכמת רמ"י במקרקעין ובנסיבות אלה לאחר למעלה משנתיים ממועד כריתת הסכם המכר, על המשמעות הכספית הכרוכה בכך, זכאים הקונים ליהנות בלא עיכוב מתוצאת החלטת רמ"י בעניינם.
