סעיף 52(1) לפקודת האגודות השיתופיות (להלן: "הפקודה") שכותרתו "בוררות בסכסוכים", מסמיך אגודה שיתופית לקבוע בתקנונה הוראות בנוגע ליישוב סכסוכים הנוגעים ל"עסקי האגודה".
למונח "עסקי האגודה" ניתנה בפסיקה גישה פרשנית המרחיבה והכוללת את מגוון המקרים הנוגעים לניהול העניינים הפנימיים של האגודה, ובכלל זה עניינים כספיים ו/או עניינים הנוגעים לשימוש בנכסים היכולים לשמש נושא להסכם.
לעומת זאת, עניינים שהוגדרו בפסיקה כ-"עניינים חוקתיים", לגביהם נקבע, כי הם לא יידונו בבוררות, אלא מפאת חשיבותם ומשקלם, הם יידונו בבתי המשפט גם אם תקנון האגודה כולל תניית בוררות.
לפיכך נשאלת השאלה מהי האבחנה בין עניינים הכלולים ב"עסקי האגודה" שיופנו לבוררות, לבין עניינים "עניינים חוקתיים" שיידונו בבתי המשפט.
האבחנה שעוצבה בפסיקת בתי המשפט היא כי: "עניינים חוקתיים" הם נושאים המתאפיינים בגוון ציבורי, ובעלי השלכות רוחביות על מגוון רחב של אוכלוסייה כגון: חוקיותם של מוסדות האגודה, חוקיותן של החלטות האסיפה הכללית, חוקיותם של סעיפים בתקנון, החלטות בדבר הרחבת היישוב והקצאת מגרשים וכדומה.
נעיר, כי בכל מקרה שאחד הצדדים לבוררות ינסה להימנע מפורום הבוררות ולהעביר את הדיון לבית המשפט – הוא ינסה לשכנע, כי הנושא שבמחלוקת הוא "עניין חוקתי" ולא חלק "עניין פנימי" כחלק מעסקיה של האגודה.
