גיליון 1/7
כזכור הלכת "מתיישבי אמנון" קבעה כי זכותו של חבר באגודה הקהילתית לצאת ממנה, וכי לא ניתן לכרוך את יציאתו מן האגודה בחובה למכור את ביתו ביישוב.
לאחרונה הוכר חריג להלכה זו – המיושם ביישוב בעל אופי ייחודי (ברע"א 5830/17 דנה רוזנבלום נ' אמירים - מושב עובדים של צמחונים וטבעונים להתיישבות).
בני זוג, חוכרי מגרש בהרחבה הקהילתית במושב אמירים וחברי אגודה, הודיעו על פרישתם מן האגודה. האגודה סירבה לקבל את הודעת הפרישה שכן עפ"י הוראות התקנון פרישתו של חבר מהאגודה מותנית בויתורו על זכות במקרקעין המצויים בשטחה. במקביל הגישה האגודה תביעה כספית, בגין חובות בני הזוג לאגודה עבור השירותים הקהילתיים ובעבור אספקת מים.
ביהמ"ש נדרש להכריע תחילה בשאלה האם פרישתם מן האגודה היא בת תוקף.
בני הזוג סמכו ידם על פסה"ד בפרשת מתיישבי אמנון וטענו, כי סעיפי התקנון המתנים את הפרישה מהאגודה בהעברת זכויות קנייניות בטלים בשל היותם בלתי חוקיים, ופוגעים בזכות לחופש מהתאגדות ובזכות הקניין.
האגודה טענה כי הלכת מתיישבי אמנון איננה חלה עליה, שכן היישוב אמירים הינו מושב ייחודי של צמחונים וטבעונים עם זיקה אקולוגית, ומטרת ההוראות הרלוונטיות בתקנון האגודה היא לשמר את אופיו המיוחד של היישוב. עוד טענה האגודה כי שימור אופיו המיוחד של היישוב הוא אינטרס הראוי להגנתו ובנסיבות הענין, גובר הוא על החופש לצאת מהתאגדות, על כן אין להחיל את הפסיקה בענין מתיישבי אמנון על מושב אמירים.
ביהמ"ש השלום בצפת הכיר באופיו של מושב אמירים כבעל צביון ייחודי המצדיק את החרגתו מן הכלל שנקבע בענין מתיישבי אמנון, ועל כן, בני הזוג אינם רשאים לפרוש מן האגודה שלא בהתאם לתקנון, וכל עוד הם מתגוררים ביישוב ומחזיקים בקרקע, הם ממשיכים להיות חברים באגודה וחייבים בחובות ובתשלומים החלים על כלל החברים.
לאחר שביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורם של בני הזוג - התובעים הגישו לביהמ"ש העליון בקשה לרשות ערעור "בגלגול שלישי", אלא שעל בקשה מסוג זה חלה אמת מידה מצמצמת, לפיה רשות ערעור תינתן רק כאשר הבקשה מעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים או במקרים בהם נדרשת התערבות לשם מניעת עיוות דין חמור.
במקרה הנוכחי ראה ביהמ"ש את התביעה הכספית כשאלה העיקרית, ואת שאלת היציאה מן האגודה- "כעניין שבגררא", ולכן סירב לרשות הערעור, אף ששאלת היציאה מן האגודה יכולה להיחשב, בנסיבות ספציפיות אחרות – כשאלה עקרונית.
יתכן ובפסיקה זו נפתח פתח להחרגת יישובים בעלי אופי ייחודי מהלכת מתיישבי אמנון, ואולם לצורך כך יש לשכנע כי אופיו הייחודי של היישוב הינו כה מהותי עד כי אינטרס השמירה עליו חזק דיו כדי לגבור על העיקרון של חופש היציאה מן ההתאגדות.
