בתיק זה יצג משרדנו את הישוב רקפת בגוש משגב.
השאלה העקרונית שנדונה בפסק הדין היתה: עד כמה נדרש מועמד לקבלה לישוב קהילתי, לפרט בפני ועדת הקבלה פרטים אישיים (מעברו ומן ההווה) שנראה כי לא יחשבו "לזכותו" בהליכי הקבלה.
הישוב טען כי הסתרת פרטים שכאלה מועדת הקבלה מצביעה על חוסר תום לב ועולה עד כדי הטעיה.
לגישתו – מן הראוי שאדם המבקש להתקבל כחבר באגודה שיתופית, וכתושב בישוב קהילתי קטן – יגלה בהליכי הקבלה את כל הפרטים הנוגעים לו, לרבות אלה שהינם פחות נוחים.
בענייננו – המדובר היה בטענת הישוב כי המועמדים הסתירו מפניו את העובדה שלבעל היה עבר פלילי.
בנוסף, המועמדים הסתירו את העובדה שבמהלך הליכי הקבלה בני הזוג התגרשו, ואת העובדה שתוך כדי הליכי הקבלה – פנו לישוב אחר וניהלו מולו הליכי קבלה מקבילים.
בית המשפט (כב' השופט רון סוקול) קבע ככלל, כי לא יכולה להיות מחלוקת שביחסים שבין ישוב לבין מועמדים לחברות שוררים יחסי אימון המחייבים את שני הצדדים בגילוי רחב של מידע רלוונטי. ואולם – כך קבע, אין בכך כדי להקים חובת גילוי בלתי מסויגת ואין בכך כדי להטיל חובת גילוי יזומה על הצדדים לחוזה לגבי כל פרט ופרט. מכאן מגיע בית המשפט למסקנה ש"אין חובת הגילוי המוטלת על מועמד בישוב מחייבת אותו למסור מידע מפורט לגבי כל "כתם" וכתם" בעברו, ואף לא לגבי כל פרט הנוגע להליכים פליליים שננקטו נגדו". במקרה שמועמד כלל אינו נשאל על עבר פלילי, סבור ביהמ"ש כי הוא אינו צריך למסור מיוזמתו מידע שכזה. עוד קבע ביהמ"ש כי לא ברור לו מדוע פניית המועמדים לישוב נוסף במקביל להליכי קליטתם בישוב מסוים (מבלי שיִידעו על כך את הישוב…) מהווה הטעיה או חוסר תום לב, וכן לא ראה פסול בכך שהמועמדים לא יידעו את הישוב על הפירוד ביניהם.
הלכה זו הינה נדבך נוסף במגמה המסתמנת בפסיקת בתי המשפט לצמצם את האפשרות שמועמדים להתיישבות בישובים קטנים – לא יתקבלו. מגמה זו מבוססת על הטענה שמן הדין שאדמות מינהל מקרקעי ישראל (ממ"י) המוקצות ע"י המדינה למשתכנים בישובים קהילתיים קטנים – יוקצו לכל דורש, בהליכי מכרז רגילים, ובלי שום הליכי בדיקה וקבלה.
שלב נוסף במגמה זו מתבקש בעתירה נוספת התלויה ועומדת כיום בפני בג"צ (בג"צ 8036/07 זובידאת נגד ממ"י ואח', שגם בו מייצג משרדנו את הישוב). שם מתבקש בג"צ לבטל לחלוטין את ועדות הקבלה!
לטעמנו, מגמה זו אינה נכונה. היא מראה על חוסר היכרותם של הגורמים המחליטים לגבי אורח החיים והתנהלות הקהילה בישובים קהילתיים וחקלאיים קטנים. הגישה הנכונה, לטעמנו, מחייבת התייחסות שונה לקבלת חברים/תושבים חדשים לישוב קהילתי/חקלאי קטן (עד 500 משפחות), מאשר לישובים גדולים שגם בהם משווקות קרקעות ממ"י.
משרדנו פעל בעבר, וממשיך לפעול בימים אלה, במספר הליכים משפטיים, כדי לשכנע את בתי המשפט לעצור את המגמה המתוארת לעיל, ולאפשר לישובים קטנים יתר שליטה והשפעה על השאלה אם לישוב יתקבלו משתכנים חדשים המתאימים לחיי קהילה קטנה ואינטימית.
