)נכתב ע"י עו"ד אביתר גושן, והתפרסם בעיתון "רצוי ומצוי" בקרית טבעון(.
שני שותפים מעונינים לנהל עסק באמצעות חברה, ואולם מסיבות שונות טרם רשמו את החברה אצל רשם החברות. בינתיים הם רוצים שלא לאבד זמן, ועליהם לשכור משרד, לשכור מחסן, לקנות מלאי, ואולי אף להתקשר בהסכמים עם ספקים ולקוחות.
כיצד יחתמו על כל ההסכמים הנדרשים לצורך פעולות אלו, והרי החברה טרם נרשמה? ואולי באותו שלב כלל עדין לא החליטו אם לרשום חברה או לנהל את העסק בצורת שותפות?
האם יחתמו בשם חברה שעדין לא קיימת?
האם יחתמו בשמם הפרטי תוך ציון שאמורה לקום חברה בעתיד ו"להכנס בנעליהם"?
האם לאחר שהוקמה החברה נדרשות פעולות מסוימות כדי שהחברה תהפוך להיות צד להסכמים במקומם?
והאם הם ישארו אחראים אישית להסכמים אלה בנוסף לחברה – או שעם כניסת החברה לתמונה הם "יוצאים החוצה" ואינם נושאים יותר בכל אחריות?
שאלות אלו חשובות מאוד, כי, נניח שהחברה הוקמה, נרשמה, פעלה תקופה מסוימת, ובשלב מסוים לא שילמה דמי שכירות למשרד, למחסן, לא שילמה לספקים או ללקוחות – האם כל אלה יוכלו לתבוע אישית את היזמים שבזמנו חתמו באופן אישי על ההסכמים, או שהחברה היא לבדה אחראית על פי הסכמים אלה?
כל הסוגיות האלה קשורות לנושא המוכר בדיני החברות כ"אחריותם של היזמים".
הנושא מוסדר היום בחוק החברות בפרק נפרד. הפרק עוסק בעיקר בשאלת אחריותם של היזמים לאחר הקמת החברה.
בעקרון, מבחין ההסדר החוקי בין מצב שבו הצד השלישי ידע שמדובר ביזמים לבין מצב שהצד השלישי לא ידע שמדובר ביזמים הפועלים בשם חברה עתידית. עוד מבחין החוק בין מצב שבו החברה אישרה את החוזים לאחר הקמתה, ובין מצב שבו לא נעשה האקט של אישור החוזים ע"י החברה. בכל קומבינציה של שתי אבחנות אלה – (סה"כ 4 מצבים) – קובע החוק הסדר שונה לגבי חובות וזכויות של היזם באופן אישי כלפי צדדים שלישיים.
אבל המעניין ביותר הוא – כי החוק קובע שאם הסכימו הצדדים בהסכם על הסדר אחר – יגבר ההסדר הכתוב בהסכם על ההסדר שבחוק.
נוסח כזה של חוק נקרא "הסדר דיספוזיטיבי", כלומר – ההסדר שבחוק הוא רק הצעה למקרה שלא הוסכם אחרת בין הצדדים, ואם הוסכם אחרת בין הצדדים – יחול ההסדר שהוסכם, ולא ההסדר המפורט בחוק.
על כן – מומלץ לכל יזם החותם בשם חברה העתידה להרשם – כי יקפיד ויכלול בכל ההסכמים עליהם הוא חותם כיזם – סעיפים מפורטים שיסדירו את השתחררותו באופן אישי מכל חבות ברגע שהחברה תרשם.
עוד רצוי לכלול סעיף המקנה ליזם זכות לבטל את ההסכם אם החברה לא תרשם בתוך פרק זמן מסוים, כך שלא יישאר "כלוא" בהסכם המתייחס לעסק שלא התממש.
וכמובן יש לדאוג כי לאחר הקמת החברה תקבל החברה החלטה מפורשת בה היא מאשרת את החוזים שחתם היזם בשמה, ומקבלת על עצמה את כל ההתחייבויות לפיהם.
הרי כי כן – המחוקק נותן ליזמים את כל ההזדמנויות להגן על עצמם בהסכמים עליהם הם חותמים – אלא שהם צריכים לנצל זכות זו ולעשות בה שימוש…
