נכתב ע"י עו"ד אביתר גושן, והתפרסם בעיתון "רצוי ומצוי" בקרית טבעון.
ראובן הגיש כנגד שמעון תביעה לפינוי מחנות שהשכיר לו, וכן תביעה כספית על חובות ונזקים שונים. לאחר התדיינות ארוכה נתן בית המשפט פסק דין, בו חייב את שמעון לפנות לאלתר את החנות, וכן לשלם לראובן סכום כסף. שמעון משוכנע כי נעשה לו עוול וכי פסק הדין ישונה בערעור, ולכן הוא מזדרז ומגיש ערעור על פסק הדין, ואולם – מה הדין בפרק הזמן עד שינתן פסק הדין בערעור, פרק זמן שעלול להיות ארוך מאד ולהמשך חדשים ארוכים ולעתים אפילו שנים: האם עליו לפנות מיד את החנות ולשלם את הכסף, או שזכותו
לעכב את הפינוי ואת התשלום עד שערכאת הערעור תאמר את דברה?
אם יפנה את החנות לאלתר, ולאחר ככן יבוטל פסק הפינוי – מה יואיל לו שזכה בערעור, שכן את החנות כבר פינה ואת הגלגל אי אפשר להשיב לאחור, ולא ניתן להקים את העסק מחדש. מצד שני – כיצד ניתן לדרוש מבעל החנות, אשר נאלץ להתדיין שנים ארוכות עד שזכה לקבל פסק פינוי – וכעת, במקום סוף סוף ליהנות מפרי זכייתו – יהיה עליו להמתין עוד מי יודע כמה זמן עד שיוכל לקבל לידיו את החנות אשר בית המשפט כבר קבע שאכן זכותו לקבלה?
ומה לגבי סכום הכסף שנפסק? אם ישולם לאלתר, ובסופו של ערעור יקבע שלא צריך היה לשלם – אולי לא ניתן יהיה לשלם לו בחזרה? מצד שני - גם כאן מה ההצדקה להמשיך ולעכב את התשלום לתובע שעיניו כלות כבר שנים לקבל את הכסף המגיע לו, וסוף סוף זכה בתביעתו?
עינינו הרואות, איפא, כי השאלה אינה פשוטה, יש פנים לכאן ולכאן, ולכל צד הצדק שלו והנימוקים התומכים בעמדתו.
ומה אם כן היא ההלכה במקרה זה? ההלכה היא פשוטה מאד ויחסית קלה ליישום:
בתי המשפט מבחינים בין ביצוע פעולות אשר הן בלתי הפיכות מטיבען, לבין פעולות הפיכות שלגביהן לא יהיה כל קושי להחזיר אחורנית את הגלגל.
כך, למשל, פינוי מבית מגורים או מעסק – יחשב כפעולה בלתי הפיכה- וסביר להניח כי לגביו יעוכב ביצוע פסק הדין עד לאחר סיום הדיון בערעור. הריסה של מבנה – על אחת כמה וכמה.
לעומת זאת – כאשר מדובר בחיוב כספי- נקודת המוצא היא הפוכה, דהיינו: תשלום חיוב כספי יחשב תמיד כפעולה הפיכה, ביצוע פסק הדין לא יעוכב ובית המשפט יורה לשלם לאלתר. אם יהפך פסק הדין בערעור – יוכל הצד ששילם לקבל את כספו בחזרה.
לאבחנה הכללית הזו – בין חיובים כספיים מצד אחד לחיובים בלתי הפיכים מצד שני – יש גם חריגים: כך, למשל, אם יוכיח הנתבע כי אם ישלם לאלתר ואח"כ יזכה בערעור יהיה זה בלתי אפשרי להפרע בחזרה מחברו ( למשל – במקרה שהזוכה בקשיים כלכליים גדולים, יש לו נושים רבים וסביר שהכסף שישולם לו "יעלם" מיד) – יתכן ובמקרים כאלה יינתן עיכוב ביצוע מלא או חלקי.
ואולם, במקרים כאלה יטו בתי המשפט לאזן בין האינטרסים של שני הצדדים בדרך של הסדרים שונים כמו למשל : יצוו לשלם חלק מסוים של הסכום לאלתר בכל מקרה - ואילו תשלום יתרת הסכום יעוכב בתנאי שהחייב יפקיד בידי הזוכה ערבות בנקאית בגובה סכום היתרה, להבטחת ביצוע התשלום למקרה שפסק הדין לא ישונה.
ככלל – בית המשפט עשוי לדרוש הפקדת בטוחה מסוימת (כגון ערבות בנקאית או כל בטוחה אחרת) בכל מקרה של עיכוב ביצוע פסק דין – וזאת כדי להבטיח שעיכוב הביצוע לא יטרפד את ביצוע פסק הדין עקב שינוי לרעה במצבו של החייב במשך תקופת הדיון בערעור, ואולי גם כדי להבטיח קרן לתשלום נזקים נוספים שעלולים להיגרם לזוכה עקב העיכוב הנוסף במימוש זכויותיו.
כתוצאה מכך אנו עדים לתופעה לפיה רק סיימו הצדדים להתדיין התדיינות ארוכה על סכסוך מסוים – ועוד לא יבשה העט מפסק הדין הטרי – וכבר מתחילה התדיינות חדשה- על עיכוב הביצוע של פסק הדין, וכל זאת עוד לפני השלב הבא של ההתדיינות בערעור עצמו.
