תביעה לביטול רישום בטאבו בטענה של טעות ברישום.
בשנת 1966 רשמה חברת עמידר בית דו-משפחתי כבית משותף, ומאחר ובמועד הרישום הייתה יחידה אחת מורחבת, כך ששטחה היה כפול משטח היחידה השנייה, נרשמו הזכויות במגרש לא חצי חצי אלא שליש ושני שליש.
התובעים טענו כי הרישום שגוי, שכן במקור היו שטחי שתי היחידות זהים, ומן הראוי היה לרשום את הזכויות במגרש בחלקים שווים ולא על סמך מצב רגעי ששיקף את הבנייה במועד הרישום.
משרדנו ייצג את הנתבעים אשר טענו כי הרישום אינו שגוי, וכי נעשה כדין על סמך נהלי הרישום שהיו תקפים באותו מועד, ושתקפים גם היום. בנוסף טען משרדנו טענת התיישנות.
התביעה נדחתה הן מחמת התיישנות וכן לגופו של עניין שכן ביהמ"ש קיבל את הטענה שהרישום לא היה שגוי ואין לבטלו.
לצפייה בפס"ד לחץ כאן