סעיף 11 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: "חוק הבוררות") שכותרתו "העברת בורר מתפקידו", מאפשר העברת בורר מתפקידו במקרה שנתגלה שהבורר אינו ראוי לאמון הצדדים; במקרה שהתנהגותו של הבורר במהלך הבוררות גורמת לעינוי דין וכן במקרה שנבצר מהבורר למלא את תפקידו.
לאחרונה ניתנה החלטה מפי עוזרת רשם האגודות השיתופיות ומנהלת מחלקת הבוררויות – עו"ד דנה ביאלר, בתיק מס' 598-38-14 כרמל אדרי נ' משמרת מושב עובדים להתיישבות חקלאית בע"מ, בבקשה להעברת הבורר מתפקידו ו/או לביטול החלטתו במסגרת ערעור על החלטת ביניים.
הבורר הורה בהחלטת ביניים על מינוי "שמאי מייעץ", שייתן דעתו לנזקים שנגרמו לאחד מן הצדדים להליך, ויאמוד הנזקים הללו מבחינה כספית, וכן העברת חוות הדעת וחומר הראיות אל השמאי המייעץ לצורך הכרעה.
לטענת המבקשים החלטת הבורר, שלפיה, לאחר חוות הדעת מאת השמאי המייעץ, יוגשו סיכומים ויינתן פסק דין, בתוך הימנעות מקיום דיון הוכחות והבאת חוות דעת נוספות, יש בה משום פגיעה בזכויותיהם הדיוניות, וכי בהתנהלות זו, התפרק כב' הבורר מתפקידו ולמעשה העביר הסמכויות לשמאי המייעץ.
כב' עוזרת הרשם, עו"ד דנה ביאלר, פסקה כי לא מצאה בחומר הראיות ובהחלטות הבורר מקום לפגמים שנטענו, בין היתר הטענה שלפיה, "איבדו את אמונם בכב' הבורר", ודחתה את הבקשה להעביר את הבורר מתפקידו.
יחד עם זאת, מצאה עוזרת הרשם לנכון להורות לבורר כי חוות הדעת הנוספות שהוגשו מטעם הצדדים יוגשו לבורר ולא לשמאי, והוא אשר ידון במשמעות חוות דעת אלה.